×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא בבא מציעא מ׳.גמרא
;?!
אָ
וְכֵן אֲמַר רַבָּה: הִשְׁבִּיחוּ לָאֶמְצַע.⁠״ א״לאֲמַר לֵיהּ אַבַּיֵי: מִי דָּמֵי? הָתָם, גְּדוֹלִים גַּבֵּי קְטַנִּים יָדְעִי וְקָא מָחֲלִי, הָכָא, מִי יָדַע דְּלֵיחִיל? אִגַּלְגַּל מִלְּתָא וּמְטָא לְקַמֵּיהּ דְּרִבִּי אַמֵי. אאֲמַר לְהוּ: גְּדוֹלָה מִזּוֹ אָמְרוּ ״שָׁמִין לָהֶם כָּאָרִיס״, הָשָׁתָא דִּידֵיהּ לָא יָהֲבִינַן לֵיהּ! אַהְדְּרוּהָ הָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב חִסְדָּא. אֲמַר לְהוּ: מִי דָּמֵי? הָתָם, בִּרְשׁוּת נָחֵית, הָכָא, לָאו בִּרְשׁוּת נָחֵית, וְעוֹד, קָטָן הוּא, וְאֵין מוֹרִידִין קָרוֹב לְנִכְסֵי קָטָן. באַהְדְּרוּהָ לְקַמֵּיהּ דְּרִבִּי אַמֵי. אֲמַר לְהוּ: לֹא סַיְּימוּהָ קַמַּי, דְּקָטָן הוּא.: מתני׳מַתְנִיתִין: גהַמַּפְקִיד פֵּירוֹת אֵצֶל חֲבֵירוֹ, הֲרֵי זֶה יוֹצִיא לוֹ חֶסְרוֹנוֹת: לַחִטִּים וְלָאוֹרֶז, תִּשְׁעַה חֲצָאֵי קַבִּין לַכּוֹר; לַשְּׂעוֹרִין וְלַדּוֹחַן, תִּשְׁעָה קַבִּין לַכּוֹר; לַכּוּסְמִין וּלְזֶרַע פִּשְׁתָּן, שָׁלֹשׁ סְאִין לַכּוֹר; הַכֹּל לְפִי הַמִּדָּה וְהַכֹּל לְפִי הַזְּמַן. א״ראָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי: וְכִי מָה אִכְפַּת לָהֶן לָעַכְבָּרִין? וַהֲלֹא אוֹכְלוֹת בֵּין מֵהַרְבֵּה וּבֵין מִקִּמְעָא! אֶלָּא, אֵינוֹ יוֹצִיא לוֹ חֶסְרוֹנוֹת אֶלָּא לְכוֹר אֶחָד בִּלְבַד. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם הָיְתָה מִדָּה מְרוּבָּה, אֵינוֹ מוֹצִיא לוֹ חֶסְרוֹנוֹת, מִפְּנֵי שֶׁמּוֹתִירוֹת.: גמ׳גְּמָרָא: אוֹרֶז טוּבָא חָסֵר אֲמַר רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה א״ראֲמַר רִבִּי יוֹחָנָן: דבְּאוֹרֶז קָלוּף שָׁנוּ.: לַכּוּסְמִין וּלְזֶרַע פִּשְׁתָּן ג׳שָׁלֹשׁ סְאִין לַכּוֹר (וְכוּ׳).: א״ראֲמַר רִבִּי יוֹחָנָן א״ראֲמַר רִבִּי חִיָּיא: ״זֶרַע הפִּשְׁתָּן בַּגִּבְעוֹלִין״ שָׁנוּ. תַּנְיָא נַמֵי הָכִי: לַכּוּסְמִין וּלְזֶרַע פִּשְׁתָּן בַּגִּבְעוֹלִין ווְלָאוֹרֶז שֶׁאֵינוֹ קָלוּף, שְׁלֹשָׁה סְאִין לַכּוֹר.: הַכֹּל לְפִי הַמִּדָּה וְכוּ׳.: זתְּנָא: כֵּן לְכָל כּוֹר וְכוֹר וְכֵן לְכָל שָׁנָה וְשָׁנָה.: א״ראָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי וְכוּ׳.: תַּנְיָא: אָמְרוּ לוֹ לְרִבִּי יוֹחָנָן הַרְבֵּה אוֹבְדוֹת מֵהֶן, הַרְבֵּה מִתְפַּזְּרוֹת מֵהֶן. תְּנָא: בד״אבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? שֶׁעֵירְבָן עִם פֵּירוֹתָיו, אֲבָל יִחֵד לוֹ קֶרֶן זָוִית, אוֹמֵר לוֹ ״הֲרֵי שֶׁלָּךְ לְפָנֶיךָ״. וְכִי עֵירְבָן עִם פֵּירוֹתָיו, מַאי הָוֵי? לֶיחְזֵי לְדִידֵיהּ כַּמָּה הָוְיָין! בַּמִּסְתַּפֵּק מֵהֶם. וְלֶיחְזֵי כַּמָּה אִסְתַּפַּק! חדְּלָא יָדְעִי כַּמָּה אִסְתַּפַּק.: ר״ירִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם הָיְתָה וְכוּ׳.: כַּמָּה מִדָּה מְרוּבָּה? אֲמַר רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה א״ראֲמַר רִבִּי יוֹחָנָן: עֲשָׂרָה כּוֹרִין. תַּנְיָא נַמֵי הָכִי: כַּמָּה מִדָּה מְרוּבָּה? עֲשָׂרָה כּוֹרִין. תָּנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן: בד״אבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? שֶׁמָּדַד לוֹ מִתּוֹךְ גּוֹרְנוֹ וְהֶחֱזִיר לוֹ מִתּוֹךְ גּוֹרְנוֹ, אֲבָל מָדַד לוֹ מִתּוֹךְ גּוֹרְנוֹ וְהֶחֱזִיר לוֹ מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ, אֵינוֹ יוֹצִיא לוֹ חֶסְרוֹנוֹת מִפְּנֵי שֶׁמּוֹתִירוֹת. א״לאֲמַר לֵיהּ: וְכִי בְּשׁוּפְטָנֵי עָסְקִינַן, דְּיָהֲבִי בִּכְיָילָא רַבָּא וְשָׁקְלִי בִּכְיָילָא זוּטָא! דִּלְמָא בִּימוֹת הַגּוֹרֶן קָאָמְרַתְּ: טבד״אבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? שֶׁמָּדַד לוֹ בִּימוֹת הַגּוֹרֶן וְהֶחֱזִיר לוֹ בִּימוֹת הַגּוֹרֶן, אֲבָל מָדַד לוֹ בִּימוֹת הַגּוֹרֶן וְהֶחֱזִיר לוֹ בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, אֵינוֹ יוֹצִיא לוֹ חִסָּרוֹן מִפְּנֵי שֶׁמּוֹתִירוֹת. א״לאֲמַר לֵיהּ רַב פַּפָּא לְאַבַּיֵי: א״כאִם כֵּן, לִפְּקַע כַּדָּא! הֲוָה עוֹבָדָא וּפְקַע כַּדָּא. אבע״אאִיבָעֵית, אֵימָא: מִשּׁוּם אִיצְצָא.: מתני׳מַתְנִיתִין: ייוֹצִיא לוֹ שְׁתוּת לַיַּיִן. ר״ירִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: חוֹמֶשׁ. כיוֹצִיא לוֹ שְׁלֹשָׁה לוֹגִין שֶׁמֶן לַמֵּאָה, לוֹג וּמֶחֱצָה שְׁמָרִים, לוֹג וּמֶחֱצָה בֶּלַע. אִם הָיָה שֶׁמֶן מְזוּקָּק, אֵינוֹ יוֹצִיא לוֹ שְׁמָרִים; אִם הָיוּ קַנְקַנִּים יְשֵׁנִים, אֵינוֹ יוֹצִיא לוֹ בֶּלַע. ר״ירִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף להַמּוֹכֵר שֶׁמֶן מְזוּקָּק לַחֲבֵירוֹ כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה, הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל עָלָיו לוֹג וּמֶחֱצָה שְׁמָרִים לַמֵּאָה.: גמ׳גְּמָרָא: וְלָא פְלִיגִי, מָר כִּי אַתְרֵיהּ וּמָר כִּי אַתְרֵיהּ. בְּאַתְרֵיהּ דְּמָר חָפוּ בְּקִירָא וְלָא מָיֵיץ טְפֵי; בְּאַתְרֵיהּ דְּמָר חָפוּ בְּכוּפְרָא וּמָיֵיץ טְפֵי. אִיבָעֵית, אֵימָא: מִשּׁוּם גַּרְגִּישְׁתָּא, הָא מָיְיצָא טְפֵי וְהָא לֹא מָיְיצָא טְפֵי. בְּאַתְרֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה רְמוֹ אַרְבָּעִים וְתַמְנֵי כּוּזֵי בְּדָנָא. אָזֵיל דָּנָא בְּשִׁיתָּא זוּזֵי. פָּרֵיס רַב יְהוּדָה שִׁיתָּא שִׁיתָּא בְּזוּזָא.מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
E/ע
הערותNotes
1המפקיד פירות אצל חבירו, הרי זה יוציא לו חסרונות: לחטִים ולאורז – ט׳ חצאי קבין לכור. ואוקימנא: באורז קלוף. תנא: וכן לכל כור וכור וכן לכל שנה ושנה. וקיימא לן כתנא קמא דמתני׳, והוא שעירבן בין פירותיו ומסתפק מהן, ואינו יודע כמה הוציא לברר החסרון. אבל ייחד לו קרן זוית – אומר לו: הרי שלך לפניך. פיס׳: ר׳ יהודה אומר: אם היתה מידה מרובה – לא יוציא לו חסרונות, מפני שמותירות. ותני עלה: במה דברים אמורים – שמדד לו בימי הגרנות, שהפירות יבישין מאד שהחום מייבשן, ומחזירן לו בימות הגרנות – זהו שמוציא לו חסרונות. אבל אם מחזירן לו בימות הגשמים – אין מוציא לו חסרונות, מפני שאויר הגשמים מלחלחן ומתנפחות ונמצאו מותירות. הוה עובדא שמילאו כדה בימות הגרנות חטים, וכשהגיעו2 ימות הגשמים נתנפחו בכדא, והיה פי הכדה סתום ונתבקעה הכדה.
איבעי תימא משום איצצא3 – פירוש: אגב דוחקא, שדוחקות עצמן בכלי.⁠4
מתני׳: יוציא לו שתות5 ליין ר׳ יהודה אומר חומשולא פליגי: במקומו של תנא קמא היו מכסין פי הדנא בשעוה, ולא היה מוצץ – לפיכך מוציא לו שתות6 בחיסרון.
[פיר׳ כופרא – בלשון ישמעאל קלפוניא.]⁠7
פי׳ בגרגישתא – שם העפר שעושין ממנו כלי חרס כגון הדנא, וכיוצא בה.
יש עפר מוצץ ויש עפר שאינו מוצץ.
באתריה דרב יהודה רמו מ״ח8 כוזי בדנא וכו׳ – פי׳: במקומו של רב יהודה היו נותנין טפיחין של יין בחבית, והיו קונין החבית והיין שבתוכו בו׳9 זוזים. וכאשר היה היין מתיישן ושוקעין שמריו בתחתיתו – היה מצוה רב יהודה לקונים למכור ו׳ טפיחין לזוז, ל״ו טפיחים בו׳ זוזין, והן דמי כל החבית – נשארו י׳ טפיחין. יצאו ח׳ שהן שתות לכל החבית בחסרונות, כדתנן: יוציא לו שתות ליין, נשארו ד׳ טפיחין ריוח.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 בכ״י לונדון 27194 נוספה כאן בכתיבה מאוחרת: ״מתני׳⁠ ⁠⁠״. המלה חסרה בכ״י בר-אילן 182 ובספר הנר בשם ר״ח.
2 כן בכ״י בר-אילן 182 ובספר הנר בשם ר״ח. בכ״י לונדון 27194: ״וכשהגעו״.
3 כן בכ״י בר-אילן 182, בספר הנר בשם ר״ח ובעדי נוסח של הבבלי. בכ״י לונדון 27194: ״אוצצא״.
4 כן בכ״י בר-אילן 182. בכ״י לונדון 27194 ובספר הנר בשם ר״ח חסר: ״פירוש אגב דוחקא שדוחקות עצמן בכלי״, ובכתיבה מאוחרת בגיליון כתוב: ״עיין בערוך״.
5 כן בכ״י בר-אילן 182, בספר הנר בשם ר״ח, ובעדי נוסח של הבבלי. בכ״י לונדון 27194, וכן גם להלן: ״ששות״.
6 כן בכ״י בר-אילן 182, בספר הנר בשם ר״ח, ובעדי נוסח של הבבלי. בכ״י לונדון 27194, וכן גם לעיל: ״ששות״.
7 התוספת בסוגריים המרובעים מופיעה בספר הנר בשם ר״ח. היא חסרה בכ״י לונדון 27194, אך שתי המלים הראשונות: ״פיר׳ בכופרא״ מופיעות בכ״י בר-אילן.
8 כן בכ״י בר-אילן 182, ובספר הנר ובשטמ״ק בשם ר״ח. בכ״י לונדון 27194 חסר: ״מ״ח״.
9 כן בכ״י בר-אילן 182, ובספר הנר ובשטמ״ק בשם ר״ח. בכ״י לונדון 27194 (עם תיקון בגיליון): ״ו׳⁠ ⁠⁠״.
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×